כששון נהג, היא נשענה לאחור וניסתה להיזכר ביום חתונתה. בבהילות לברוח עם מרקו, התקשתה להתרכז בטקס. היא זכרה במעורפל שעמדה ליד מזבח מעוטר בשושנים לבנות, והקשיבה לרב ממלמל בלי סוף. כשבא תורה לדבר, קולה נסדק כשאמרה, "אני מסכימה". ואז שון הרים את ההינומה ונתן לה נשיקה צנועה מאוד על שפתיה. היא שנאה את הנשיקה יותר מכל – היא הרגישה כבגידה במרקו. אחרי זה, היא זכרה שברחה משם במהירות, תלשה בחופזה את הכפתורים