"אני הולכת להזדקק לך לשטוף את הכלים, מיה."
עצרתי באמצע צעד, כמעט חשבתי ששמעתי לא נכון. הסתובבתי לכיוון הפתח, ושם היא הייתה, אלכסנדרה נייט, אמו של אדריאן - עומדת עם ידיים משולבות כאילו היא שופטת את כל מצב המטבח. עיניה סרקו את החדר בדיוק של מישהו שמחשב מנטלית פגמים.
"סליחה... מה?" מצמצתי, לא בטוחה אם דמיינתי את הבקשה.
"הכלים," היא אמרה שוב, לאט יותר הפעם. "הם לא ינקו את עצמם. אני מניחה שאת יודעת איך
















