לאחר קריאת הפתק, אצבעותיי רעדו כשקיפלתי את הנייר בחזרה, המסר האפל שלו עדיין בוער במוחי. מישהו סימן אותי כמטרה - אבל למה? לא היו לי אויבים. לפחות, לא כאלה שידעתי עליהם. אדריאן סגר את הדלת, נעל אותה היטב לפני שמשך שוב את הווילונות. פטרישיה ישבה על הספה, עדיין המומה. "את בטוחה שלא ראית מי השאיר את המעטפה?" שאל אותה אדריאן בחדות. היא הניעה את ראשה, מנגבת דמעות מלחיים. "לא... זה פשוט היה שם, על המדרגות