"האם כבר סיפרת לאדריאן הכל על עצמך?"
מילות הפרידה של קתרין פגעו כמו סטירה. אחזתי בשפת השיש במטבח, ציפורני נעצו במשטח החלק כשצפיתי בה נסוגה. היא אפילו לא חיכתה לתגובה – פשוט יצאה, עקביה מצלצלים בביטחון על הרצפה.
"הכל בסדר?" קולו של אדריאן משך אותי חזרה. הוא נכנס לחדר בשקט, מבטו נע לעבר המקום שבו נעלמה קתרין.
"בסדר גמור," שיקרתי, מצמידה חיוך שהרגיש הכל חוץ מאמיתי. "לאקסית שלך יש כישרון לדרמטיות, לא?
















