שמש אחר הצהריים המאוחרת חלחלה דרך החלונות הגדולים של אחוזת לורן, מטילה צללים ארוכים וזהובים על רצפות השיש. אדריאן עמד בחדר הכניסה, לסתו הדוקה וידיו קפוצות לצידיו. כובד הרגע לחץ בכבדות על כתפיו, אך הוא עמד זקוף, אדם המוכן להתמודד עם הסערה חזיתית. הוא לא היה כאן שבועות, ומראה האחוזה המהודרת רק ליבה את נחישותו. הבית הזה, עם השלמות המוקפדת שלו, היה זה מכבר סמל לשליטה - השליטה של אמו. אבל היום, הוא לא