"אני לא יודע, אחי," קולו של אדריאן רחש דרך דלת המשרד הפתוחה למחצה. קפאתי במקומי, קולו המוכר משך אותי כמו מגנט. לא ניסיתי להאזין בסתר – לפחות, כך אמרתי לעצמי – אבל משהו במשקל של הטון שלו גרם לי להישאר במקום במקום להתרחק. "זה עניין עסקי בלבד," הוא אמר, מילותיו חדות וענייניות. "להסדר הזה אין שום משמעות. זה רק משהו שאני צריך להתמודד איתו לעת עתה." המילים פגעו בי כמו סטירה. אחיזתי בכוס המים שבידי התהדק