זה התחיל בחיפוש אחר קפה. באחד הבקרים, כשתעיתי באחוזתו העצומה של אדריאן, לבושה באחת מחולצותיו הגדולות וגרביים רכות, מצאתי את עצמי אבודה לחלוטין. "המקום הזה מגוחך," מלמלתי, מציצה לתוך חדר ריק נוסף. "מי בכלל צריך כל כך הרבה דלתות?" אדריאן הזכיר שהמטבח נמצא "רק בהמשך המסדרון", אבל נראה שמסדרונות הבית שלו נמשכים לנצח. בדיוק כשעמדתי לוותר ולשלוח לו הודעה לעזרה, שמתי לב למשהו מוזר באחד הקירות. זה בכלל לא