קול העקבים החדים של אלכסנדרה הדהד מאחוריי כשנכנסתי לבית. לא הסתכלתי אחורה, אבל יכולתי להרגיש את מבטה חודר לי לגב. הנחתי את מזמרות הגינה על שולחן הכניסה, בכוונה תחילה לא טרחתי לנגב את הלכלוך מהידיות. אולי יהיה לי מזל, והיא תיגע בהן בטעות. "מיה." קולה רדף אחריי, רגוע אבל חד באופן שאי אפשר לטעות בו. המשכתי ללכת, ישר לכיוון המדרגות. "אני הולכת להתקלח," אמרתי בלי להסתובב. "אלא אם יש לך רשימה נוספת של מ