"נו, תגיד."
אדריאן בקושי הספיק לפתוח את המכונית כשלפתע הצלבתי את זרועותיי ונשענתי על דלת הנוסע, וחוסמת את דרכו.
הוא הרים גבה, משועשע. "להגיד מה?"
"אתה. גרמניה. מה קרה?"
אדריאן פתח את הדלת וסימן לי להיכנס. "אמרתי לך. הפגישות הסתיימו מוקדם."
לא זזתי. "ואתה פשוט החלטת לא להזכיר שאתה חוזר?"
מבטו הצטלב בשלי, ולרגע, הניצוץ השובב בעיניו דעך למשהו רציני יותר. "רציתי להפתיע אותך."
זה תפס אותי לא מוכנה.
הרג
















