הכל התחיל במרתף יין. לאחוזה של אדריאן היו יותר חדרים ממה שמישהו יכול היה להזדקק באופן סביר, אבל מרתף היין היה בקלות המגוחך ביותר. כלומר, זה נראה כמו משהו מתוך רומן היסטורי - מדפים מהרצפה עד התקרה, כל אחד מהם עמוס בבקבוקי יין שהייתי די בטוחה שאף אחד לא באמת שותה. אבל הערב, כשקלטתי שנגמרו לנו המים המוגזים למעלה, חשבתי שאולי אקח בקבוק מהמרתף. אחרי הכל, זה היה בית ענק, ובטח היין לא היה הדבר היחיד שהיה