הבית היה שקט באופן מוזר אחרי שמקס עזב. זה היה כאילו מישהו כיבה מתג, משתיק את סופת האנרגיה שהסתובבה בחדרים במשך יומיים. עמדתי בסלון וסקרתי את ההרס. כריות היו זרוקות על הרצפה, אחת ממכוניות הצעצוע של מקס נתקעה מתחת לספה, והיה שריד קל של קצפת על שולחן הקפה שאף אחד מאיתנו לא טרח לנקות.
אדריאן נכנס, מחזיק שני כוסות מים. "כמעט שקט מדי עכשיו, לא?"
קיבלתי את הכוס שהוא הושיט לי ולגמתי לגימה. "כן, אני מרגישה
















