השמש זרחה דרך החלון, מטילה פסים מוזהבים על רצפת הסלון הנעים של מיה. היא ישבה בישיבה מזרחית על הספה, בוהה בספל התה שבידיה. הוא כבר התקרר, אבל היא לא שמה לב. מחשבותיה היו רחוקות מהעיירה הקטנה והשקטה הזו ומהבית המנחם שהקימה לעצמה. הופעתו הפתאומית של אדריאן הוציאה אותה מאיזון באופן שלא ציפתה לו.
רחש קל של השעון מילא את הדממה, מתקתק שניות שהרגישו כבדות מדי. מיה נאנחה, והברישה קווצת שיער סוררת מאחורי או
















