בהיתי בהודעה שלו, ואז חסמתי את החשבון החברתי שלו לחלוטין. השלווה שלי הייתה שווה יותר מהזעם המגיע לו. ניסיון לקשר תודעתי ניסה לפרוץ לתוך התודעה שלי. הקול המנטלי של דארל הרגיש כמו נייר זכוכית כנגד המחשבות שלי: *"סייבל! למה חסמת את המספר שלי? תעני לי!"* הנפתי כל מחסום מנטלי שהיה לי וניתקתי את הקשר. הזאבה שלי, אסמי, ממש נהמה מסיפוק. *"טוב. חסמי את כל הרעש שלו."* התגובה היחידה שגרמה לי לחייך הגיעה מקיי