*אישה.* המילה החליקה החוצה באופן אוטומטי. ידו של קיילן כרכה את כתפי מיד. הוא התכופף לנשק נשיקה רכה על מצחי. "תודה, מלכתי." מילת החיבה שלחה חום הסתחרר בחזי. אבל כשמבטי פנה חזרה לבלייר, משהו הבהב על פניה. חיוכה מעולם לא נחלש. אבל סנטרה הורם מעט, בדיוק מספיק כדי להעביר את יציבתה ממקבלת פנים ל... מעריכה. "אה, באמת?" קולה נותר נעים לחלוטין. "ובכן, זה הגיוני. למרות שאני מניחה שהרגלים ישנים מתים לאט - אנ