דפיקה רכה קטעה את סערת הזעם והבלבול שלי. "רלי?" קולה של קמילה חדר מבעד לדלת חדר השינה. "את בסדר?" דחפתי את הטלפון לכיס והעברתי את שתי ידי דרך השיער. הדבר האחרון שהייתי צריכה היה שהיא תראה אותי מתפרקת בגלל היעלמותה של סייבל. "אני בסדר," קראתי חזרה. הדלת נפתחה בכל זאת. קמילה נכנסה פנימה, עיניה סורקות את פני בדאגה ניכרת. כפיתי חיוך על שפתי. "את צריכה לנוח." "שמעתי צעקות." היא התקרבה, צעדים זהירים כאי