קֵילָן הִסְס, מַבָּטוֹ נָע אֶל דָּארֶל בְּחוסר רָצוֹן בולט. הבעתו יכלה להקפיא אש גיהנום.
ההכרה של קֵילָן הייתה קַרְחָנִית. "אלפא דָּארֶל."
הוא אפילו לא הֵצִיץ בקָמִילָה.
הלובי השתרר דְּמָמָה מוחלטת.
*אני צריכה להוציא אותו מכאן לפני שהמצב הזה יִתְפּוֹצֵץ.*
זזתי קדימה, בתקווה להרגיע את העניינים במהירות. "קֵילָן, מוכן ללכת?"
שלוש זוגות עיניים ננעצו בי.
פיו של דָּארֶל נִפְעַר. "קֵילָן?"
הבעתה של קָמִי
















