הִטַּלְתִּי אֶת רֹאשִׁי הַצִּדָּה, נֶמְנַעַת מִמַּבָּטוֹ הַחוֹדֵר. "כְּלוּם. פָּשׁוּט... תְּגַמּוֹר לְרַפֵּא אֶת זֶה." "כְּלוּם?" הַבִּדּוּר בְּנִמּוּסוֹ גָּרַם לְלֶחָיַי לִבְעֹר יוֹתֵר. "הָרֵיחַ שֶׁלָּךְ אוֹמֵר אַחֶרֶת." *לְעָזָאזֶל הַחוּשִׁים שֶׁל אַנְשֵׁי זְאֵב.* "תַּקְפִּיד לְנַגֵּב אֶת הָרֹק כְּשֶׁתְּסַיֵּם," אָמַרְתִּי בְּקֹשִׁי. "אֲנִי לֹא רוֹצָה לְהִסְתּוֹבֵב עִם... הַכְרָחוֹת." חָשְׁתִּי