קולו של קיילן נשא נימה של בידור מודחק: "כנראה סתם חתלתולה קטנה ושובבה." חום שטף את פניי כשקלטתי שהוא ידע בדיוק מי אורב מעבר לפינה. "אוי אלוהים!" קולו של פיטרסון התפוצץ בהתלהבות כשהכה במצחו. "טעיתי לחלוטין לגבי גבריאל! אני כל כך מצטער, הוד מלכותך!" "זה בסדר." הטון של קיילן השתנה לסבלנות נכנעה. "אבל תזכור - יש סודות שצריכים זמן להיחשף באופן טבעי." פיטרסון הנהן במרץ. "אני מבין! לא שמעתי כלום, לא ראית