עיני נדדו מסייבל לרודריגו וחזרה. "את..." הצבעתי אצבע רועדת על סייבל. "את באמת הבת של אלפא רודריגו?" קולי נסדק במילים. כל נשימה הרגישה כמו סכיני גילוח שמגרדות לי את הגרון. מבטה של סייבל הצטלב עם שלי באדישות קרה. "מה עוד אני יכולה להיות?" בטון שלה היה אותו קור כמו רוח חורף. "אתה עדיין חושב שאני איזו מסכנה חסרת שם?" היא הצליבה את זרועותיה על חזה. האכזריות המקרית בקולה הדהימה אותי. מעדתי לאחור, רגלי פ