כאב התפוצץ בחזי. נפלתי על ברכיי, אוספת את השברים באצבעות רועדות. "כלבה מרושעת!" דמעות צרבו בעיניי. "עשית את זה בכוונה!" קמילה הניחה את ידה על חזהּ בבהלה מדומה. "אני כל כך מצטערת! באמת לא התכוונתי שזה יקרה! אבל אני חייבת לומר, האומנות באמת לא הייתה עמידה במיוחד, נכון?" זעם לוהט התפרץ בעורקיי. קפצתי על רגליי וסטרתי לה על פניה בכל עוצמת כוחי. הקול בקע בחלל החדר כירייה. קמילה התמוטטה על הרצפה, סימן אד