נקודת המבט של סייבל
קיילן הוביל אותי במסדרונות בית החולים, ידו אוחזת בחוזקה בשלי. אף אחד מאיתנו לא דיבר עד שהגענו למכוניתו בחניון.
המנוע התניע בנהמה רכה. ישבנו בשקט לרגע לפני שהוא סוף סוף דיבר.
"בלייר מעולם לא הייתה ככה לפני כן." קולו נשא בתוכו בלבול. "היא תמיד הבינה גבולות, ידעה מה מתאים לומר ומה לא. אני לא יודע איך היא הפכה להיות כל כך... גסה."
פניתי אליו. "קיילן, בלייר מאוהבת בך. אתה באמת לא רו
















