עברתי מאורח לאורח, לבי הולם במהירות רבה יותר עם כל טלטול ראש, עם כל "מצטער, לא ראיתי אותה." אחרי ששאלתי כמעט תריסר אנשים ללא הצלחה, אישה מבוגרת בשמלה כחולה כהה עם חרוזים ניגשה אליי. זיהיתי אותה כגברת פטרסון, אחת מחברי חבורת קרופורד. "אה, הילדה הקטנה הזו," אמרה גברת פטרסון. "ראיתי ילדה קטנה הולכת לכיוון שביל היער עם אחד מצוות הקייטרינג לפני כעשרים דקות." האוויר יצא מריאותיי בבת אחת. "איך הוא נראה?"