מצאתי אותה מכורבלת מתחת לעץ אלון עתיק, פרוותה הכסופה מנצנצת לאור הירח. אפילו ממרחק של שישה מטרים, יכולתי להריח את הפרומונים שקרנו מגופה בגלים. היא סבלה. התקרבתי לאט, משמיע קולות יבבה רכים כדי להודיע על נוכחותי. עיניה הענבריות הורמו לפגוש את שלי. ברגע שהיא ראתה אותי, משהו נשבר. השלכתי את בגדיי ליד גזע עץ שנפל והלכתי לעברה. **מנקודת מבטה של סייבל** אסמי השתלטה לפני שהספקתי לעצור אותה. גופי זינק מתחת