"חזרי למלון," אסמה הפצירה. "הוא מחכה לנו. הוא ידאג לנו."
"אני לא יכולה."
"למה לא? הוא רוצה אותנו. אנחנו רוצות אותו. זה טבעי!"
"כי אם אני אראה אותו ככה, אני אאבד שליטה לגמרי." הצמדתי את כפות ידי ללחיים הלוהטות שלי. "אני אתנפל עליו כמו אומגה נואשת בתקופת ייחום."
תחנת הדלק הייתה ריקה. תודה לאל.
התסמינים החמירו. כל סיב בבגד הרגיש כמו נייר זכוכית. מושב העור היה חם מדי על גבי. אפילו המזגן לא הצליח לקרר
















