מול עימות ישיר, בלייר לא יכלה להכחיש את מה שכולם כבר חשדו בו. ההתמוטטות הרגשית שלה הייתה מהירה ומוחלטת. "לא! בבקשה אל תשלחו אותי מכאן. אני מתחננת." היא התמוטטה על ברכיה, דמעות זולגות על פניה. "למה אני לא יכולה לאהוב אותו?" קולה נסד מתוך ייאוש. "גדלנו יחד! אני מכירה כל הרגל שלו, כל העדפה! אימנתי את עצמי כמעט עד מוות כדי להיות ראויה לעמוד לצידו! כל טיפת דם ששפכתי, כל צלקת שהרווחתי, הייתה בשבילו!" קו