"פיונה..." אמרתי ועיניי התרחבו. "אני לא יודעת אם אני יכולה... זה כל כך מסוכן. אם קנט..." "בבקשה, מותק," היא אמרה, ותחנון אמיתי נשקף מעיניה. "אני יודעת מה אני מבקשת ממך, ולא הייתי מבקשת את זה אלמלא זה היה כל כך חשוב. אני מבטיחה לך, אני מבטיחה – לאף אחד שאת אוהבת לא יאונה כל רע בגלל שתעשי את זה. בסדר?" נשכתי את שפתיי, שוקלת את העניין. פיונה נסוגה ממני והותירה את הפתק בידי. "אני אשאיר את זה אצלך," הי