ובכל זאת, הנה אני כאן, במקום שהיא כל כך נואשות עזבה. למה הרשיתי לעצמי להישאב כל כך לעולם הזה? אני מתכווצת מפני אבי. "די," קולו של קנט מהדהד מאחוריי, קריר ורגוע. אלדן מפנה אליו מבט זועם, אך קנט עומד על שלו. "אני שמח להודיע," אומר קנט, ושיניו חורקות, כשהוא מבהיר שהשמחה שלו היא עניין של נימוס בלבד. הוא מהנהן בהפגנתיות לעבר הטבעת שעל ידי, "שההסכם שלנו, מלפני שנים, לאחד את משפחותינו באמצעות נישואים, עד