"מסיבת... חוף?" אני אומרת, ומטה את ראשי הצידה בעודי בוחנת את הפתק. "זה במרחק שעה נסיעה בערך," אומר קנט, ועיניו בוחנות אותי בקפידה בעודי קוראת. "חברים ומשפחה, ככל הנראה." אני נושאת את עיניי אל קנט, גבה אחת מורמת. "אתה... קראת את הדואר שלי?" הוא נועץ בי מבט חתום, בלי צורך לאשר. אני בוחנת את המעטפה, תוהה איך לעזאזל הוא הצליח לסגור אותה מחדש, ואז למה בכלל טרח לסגור אותה מחדש... "פיי," אומר קנט בחדות,