בְּרָצוֹן אֲנִי הוֹלֶכֶת אַחֲרֵי ג'וֹרוֹם וְהַשּׁוֹמֵר הַשֵּׁנִי שֶׁלִּי הַחוּצָה מֵהַחֶדֶר וְאֶל הַמִּסְדְּרוֹן. שְׁלָשְׁתֵּנוּ מְמַהֲרִים לְעֵבֶר הַדֶּלֶת, וְאַשְׁמָה סוֹעֶרֶת בְּתוֹכִי עַל כָּךְ שֶׁגָּרַמְתִּי לְכָל כָּךְ הַרְבֵּה מְרִיבוֹת. אַךְ לִפְנֵי שֶׁאֲנִי יוֹצֵאת מֵהַדֶּלֶת, אֲנִי שׁוֹמַעַת קוֹל קָטָן קוֹרֵא מֵאֲחוֹרַי. "חַכִּי!" הוּא אוֹמֵר. אֲנִי מִסְתּוֹבֶבֶת וְרוֹאָה אֶת רוֹמוּלוּס