קנט משפיל אליי מבט מצמית. אני מתאמצת לשמור על פנים חתומות, אבל אני מרגישה כל כך נבוכה עד שאני פותחת את הפה כדי לומר משהו אחר – כל דבר אחר – דניאל מציל אותי. הוא משלב את זרועו בשלי ומושך אותי קרוב יותר. "אמא שלי נפטרה כשהייתי צעיר," הוא אומר באגביות. "הנישואים שלה לאבא שלי היו למעשה שידוך," הוא מציין בעליזות. "כמו שלנו." "הו!" אני אומרת, מביטה לסירוגין בקנט ובדניאל, מופתעת באמת. "אממ, המוות שלה היה