חיוך מתפשט על פניי ואני כובשת את הדחף לכרוך את זרועותיי סביבו, כל כך אני נרגשת. אבל, יש לי עוד שאלות. "למה?" אני שואלת, קצת חסרת נשימה עכשיו. "למה עשית את זה בשבילי?" קנט נשען לאחור על החומה הנמוכה. "כי ראיתי כמה את אומללה, פיי. את אולי לא מאמינה, אבל אני לא שואב הנאה רק מלגרום לאנשים אומללות. אני רוצה שתהיי בטוחה, למען דניאל, בתור כלתו לעתיד," הוא מביט בי בתשומת לב, "אבל אין סיבה שתהיי כל כך עצוב