טריסטין מפנה את עיניה אליי ברגע שאני מתיישבת, והתינוק שעל ברכיה נושא אליי מבט סקרן. ”שלום, פיי,“ היא אומרת, ופניה קרים. אבל היי, לפחות היא מדברת איתי. ”היי,“ אני עונה, ומעלה על פניי את החיוך הזוהר ביותר שהצלחתי לגייס. רומולוס מציץ מאחוריה ומנופף לי בשמחה, ואני מחזירה לו נפנוף. אבי, שישב מצדו השני של רומולוס, פונה גם הוא אליי. ”רצינו להתנצל, פיי, כמשפחה. על מה שקרה בביתנו אתמול.“ ”או, באמת,“ אני או