בבוקר למחרת, קנט עובד במשרדו כאשר נשמעת דפיקה על הדלת. "היכנסו," הוא קורא, בקושי שם לב. הדלת נפתחת בחריקה אך איש אינו אומר דבר. מעוצבן, קנט מרים את מבטו, מוכן לצוות על כל קפטן או שומר שבא לדווח לו, להתקדם כבר ולהפסיק לבזבז את זמנו. להפתעתו, לעומת זאת, פיי עומדת בפתח הדלת. קנט נשען לאחור בכיסאו בחיוך זחוח, מסוקרן. מה לעזאזל היא יכולה לרצות עכשיו? "כן?" הוא שואל. "אממ, אני יכולה להיכנס?" היא אומרת,