אני פשוט כל כך זועמת ברגע הזה, בעודי ממשיכה לטפל בסוס שלי. כל כך כועסת ועצובה על עצמי, הכול בבת אחת. וכואבת, כואבת פיזית, במקום שנפלתי על החזה והבטן. ילדה עשירה ומסכנה, אני חושבת במרירות, והקול הפנימי שלי טעון בסרקזם. ברצינות, אם נשים את ג'רום בצד, מה לעזאזל חשבתי שאני עושה? ואיזו זכות יש לי להרגיש עצובה, כשלכל כך הרבה אנשים – כולל ג'רום – המצב גרוע בהרבה משלי? אחרי הכול, הוא זה שיספוג את עיקר העו