צליל חד מבקע את האוויר ואני נרתעת, קולטת – שיט, זה היה שוט? אני משמיעה אנחה קצרה ומיבבת כשאני שומעת אותו שוב – הצלפה, הצלפה – "לא רציתי לעשות את זה, פיי," קנט אומר, קולו נמוך ו... בטני מתהפכת מההכרה... מרוצה. "אבל את הכרחת אותי. אם רק היית צייתנית, הייתי יכול לחסוך ממך את זה." עכשיו משתררת דממה, ונשימותיי מהירות וקצרות, זרועותיי רועדות כשאני ממתינה – הַצְלָפָה. אני פולטת צרחה חדה כשאני חשה את הצלפ