"אתה קורא לזה גן עדן?" מלמלתי, יוצאת מהמכונית ומסננת את עיני אל הכניסה המפוארת והשטופת שמש של אתר הנופש אמראלד קוב. עצי דקל התנופפו ברוח, צלליהם רקדו על שביל האבנים המרוצף.
אדריאן חייך בזדוניות כשמסר את המפתחות לשוער. "בבקשה."
"על מה?" השבתי, מסדרת את משקפי השמש שלי. "חטיפה במסווה של צדקה?"
"חטיפה מרמזת שלא רצית לבוא," הוא אמר, חולף על פני כדי להוציא את התיקים שלנו מתא המטען. "ולפי החיוך הקטן הזה
















