"אתה הולך להמשיך לנשק אותי, או שאתה הולך סוף סוף להגיד משהו?" שאלתי, קולי בקושי נשמע.
שפתיו של אדריאן רעדו לחיוך קטן, אבל מבטו לא זז. היה משהו שונה באופן שבו הוא הביט בי עכשיו - משהו שלא הצלחתי לפענח. בפעם הראשונה, נראה היה שהחומות סביבו מתפוררות, אפילו רק לרגע. לא הייתי בטוחה אם דמיינתי את זה, אבל הייתה פגיעות בעיניו שלא ראיתי קודם.
"את באמת רוצה שאגיד משהו?" שאל אדריאן, קולו שקט, כמעט מפתה.
"טוב
















