למחרת בבוקר, התעוררתי מצליל הזמזום הבלתי פוסק של הטלפון שלי על שידת הלילה. מצמצמת מול אור השמש שזרם דרך הווילונות, הושטתי יד ותפסתי אותו וראיתי את שמו של אדריאן מהבהב על המסך.
"למה אתה מתקשר אליי כל כך מוקדם?" נאנחתי, עדיין חצי ישנה.
"עכשיו שמונה בבוקר, מיה. זה לא מוקדם," קולו של אדריאן הגיע, נשמע אנרגטי מדי לשעה הזאת. "יש לנו תחקיר עם הצוות על ההצלחה של אתמול. את צריכה להיות פה כבר."
התיישבתי, מע
















