קבלת הפנים הייתה מלאת חיים – צחוק, מוזיקה והמולת שיחות. הזוהר הרך של נורות מחרוזת הטיל גוון זהוב וחמים על האולם המקושט, והעניק למקום תחושה כמעט קסומה. צלצול כוסות ועידוד שמח הדהדו בקהל. עבור כולם, זו הייתה חגיגה מושלמת. אבל לא בשבילי. לא אחרי שראיתי את השושנה האדומה כדם ההיא. ידו של אדריאן נחה בהגנה על גב התחתון שלי כשעשינו את דרכנו לאט דרך אולם קבלת הפנים ההומה. הוא לא אמר הרבה מאז שזיהינו את השו