נקודת מבט של רנאר הבריחה לפני תשע שנים צעקות הרודפים שלנו צרבו את האוויר החשוך, קורעות בעוצמה כמעט כמו יריות הנשק המזדמנות שפרצו לצדן. השרירים שלי נאנקו, האף שלי התמלא בריח מתכתי חולני של תשישות עמוקה בעצמות, אבל לא יכולתי לעצור. זו הייתה הטעות שלי קודם לכן, כשחשבתי שאבדנו אותם. התפנקנו כמעט יום שלם של מנוחה, רק כדי להתעורר לקול רעש המתכת וקולות גברים, שקראו בניצחון כשעיניהם נחו עלינו שוב. לא ידעת