ריין, נקודת מבט אני יושבת בכלוב הצפוף הזה כבר שעות. חשוך כאן, ואני לא אוהבת את זה. החושך גורם לי להרגיש כאילו הקירות נסגרים עליי. האוויר עומד במקום הזה, וחוסר האור מקשה לדעת כמה זמן עבר. אני כל הזמן מושיטה יד לאוסבורן, אבל הוא לא מגיב. יש בעיה? האם האדס גילה מה אנחנו מתכננים לעשות? אני חייבת לדעת. אני צריכה שאוסבורן יענה לי, אבל עד כה, הוא שותק. הדלת נפתחת ואני קופצת על הרגליים. "וואו, לאט לאט," א