נקודת מבט של רנאר לא היה לי ספק שאני עומד למות. השאלה היחידה שלי הייתה איך אנצל את רגעיי האחרונים. אם אקפוץ ישר עליו, אולי אוכל להספיק כמה נשיכות טובות בפניו, אולי אפילו לעקור עין. לא ידעתי דבר וחצי דבר על לחימה אמיתית, אבל הנחתי שאוכל להבין את זה. הרי הכל אמור להיות עניין של אינסטינקט? אם ארצה לפגוע בו - ואכן רציתי, יותר ממה שרציתי אי פעם משהו בחיי - הגוף שלי כבר יידע מה לעשות. נורא ככל שהמצב היה