מנקודת מבטו של אוסבורן
זעקה קורעת את האוויר, ורק כשהגרון שלי מתפרץ בכאב אני מבין שהיא יוצאת ממני. כל גופי מתפתל בנשימה רועשת ורועדת אחת אחרי השנייה. לפני רגע לא הצלחתי להבדיל בין מעלה למטה, אבל עכשיו בהירות נוראה חודרת לחושים שלי. כשאני מביט למטה, אני יכול לראות רק דם, אבל אני עדיין כאן; הלב שלי בטח עדיין פועם. לויד אמר שהכל יהיה בסדר. זה עוד לא נגמר.
אם אחשוב יותר מדי על מה שאני הולך לעשות, לא או
















