נקודת מבט של ריין
הכלא של וירן
אני שומעת מישהו פותח את דלת התא שלי. אני מתכווצת בפינה. אני יודעת שהוא עדיין יראה אותי. הוא עדיין יתפוס אותי ויעשה בי מה שהוא רוצה, אבל זה אינסטינקט בשלב הזה: וירן הוא האויב שלי, והוא נכנס לכאן כדי לפגוע ולענות אותי. אני כבולה וחסרת אונים, ואני צריכה להפוך לבלתי נראית. אני חייבת להסתתר. אסור שיראו אותי. רגע, הריח הזה. זה לא וירן. אני נרגעת קצת. אולי אוכל לארוב למי שז
















