נקודת מבט של ריין אני מזדעקת ומתעוררת, ולרגע ארוך אין לי מושג איפה אני נמצאת. האדמה מתחתיי מחוספסת וקשה, לא דומה לאף קן או מיטה שהיו לי אי פעם, ומשהו מדגדג לי באף. אני מתחילה להתהפך, וכמעט נופלת מהעץ. אני מייללת שלא מרצון, ותופסת את עצמי עם כל ארבע הרגליים, כך שאני רוכבת על הענף. אדרנלין סחרר בעורקיי כשהגוף והמוח שלי מדביקים זה את זה. בוקר, ואף אחד לא מצא אותי. אני בטוחה. אבל מה לעזאזל היה החלום ה