מנקודת מבטו של אוסבורן עולמי קורס סביבי. אני רץ מהר ככל יכולתי, מדפדף בין שברי הזיכרונות המעטים שיש לי לגבי תכנון המעבדה הזו. למדתי את התוכניות לפני שתקפנו, אבל הן מבולגנות בראשי עכשיו, מבוך של סמלים חסרי היגיון ומדרגות המובילות לשום מקום. למעלה. זה כל מה שאני יודע בוודאות. אני חייב להמשיך לעלות. להתרחק מהגז, לכיוון מקום בו אבי ברח. אני יודע שהבניינים עומדים להתפוצץ בקרוב. אי אפשר לבטל את טיימר חמ