נקודת מבט של ריין אני מפחדת. ריח הדם, הזעם של אמא שלי, הצעקות של האיש, ואבא, על הרצפה, עם המבט המת הזה בעיניים שלו. כבר לא יוצא ממנו דם. אני כבר לא שומעת את הלב שלו פועם. הוא מת? אני שואלת את רנאר, אבל אני כבר יודעת את התשובה. הוא לא עונה, רק תופס אותי בזרוע ומושך אותי מתחת לשולחן. הוא לא מדבר איתי, רק בוהה. אני רואה דמעות מכתים את הפנים שלו, לחיים אדומות מצולקות על ידי נהרות מלוחים, אבל הוא מעמיד