מנקודת מבטה של ריין היום אני שואפת לקרבי אוויר קר מאוד, כל כך קר שהוא שורף לי את הריאות. אני מרגישה את הדם מטפטף מהלסת שלי, קופא והופך לחלקלק כשהוא זולג לחזה ולרגליים שלי, עד לאדמה. המחנה מריח מדם, זיעה אנושית ופחד. אני שומעת את הציידים צועקים, נותנים פקודות במרחק. אחד מהם מכוון קבוצת גברים לעבר רנאר; השני צועק עליהם להסתער לעברי, שיהיו מוכנים לירות בחיה הזאת. אני מתנשפת, נושמת נשימה עמוקה ומתחילה