נקודת מבט של ריין
הבוקר שלמחרת מפציע קר ואפור, כל המחנה מכוסה בשכבה דקה של כפור. הראש שלי כואב מהדמעות של אתמול בלילה, והתחושה רק מתגברת בגלל חוסר השינה שלי. למרות זאת, ולמרות הבור הגדל של פחד בבטן שלי, אני נחושה. קיבלתי החלטה. וירן יכול לעשות את הגרוע ביותר שלו. אם הוא לא הולך למצוא את אחי, אני אעשה זאת בעצמי.
כשאני מתלבשת, אני תופסת הצצה של עצמי במראה. העיניים שלי מודגשות בצללים סגולים, והשפתיים
















