רֶיין, נקודת מבט אנחנו יושבים בשקט, מקשיבים לשקט של ליל החורף. הטמפרטורה יורדת לאט אך בהתמדה. ריח של עץ בוער מתחיל למלא את האוויר. "אני אוהבת את הריח הזה," אני אומרת לאוזבורן. הוא מריח את האוויר כמה פעמים. "אש?" "אח." "מעולם לא היה לנו אחד. טוב, לא אחד שהשתמש בעץ. כשגדלתי היה לנו אחד על גז. לא אותו דבר, אני מניח." אני מניחה את ראשי על כתפו ולוקחת נשימה עמוקה נוספת. "זה מריח כמו עץ מייפל." "וואו, א